R. Avraham of Montpellier Yevamot 44a – ר' אברהם מן ההר יבמות מד.‏ – Shas HaMeforash

^אהָיְתָה אַחַת כְּשֵׁרָה וְאַחַת פְּסוּלָה אִם הָיָה חוֹלֵץ חוֹלֵץ לַפְּסוּלָה וְאִם הָיָה מְיַיבֵּם מְיַיבֵּם לַכְּשֵׁרָה.: גמ׳גְּמָרָא: אַרְבָּעָה אַחִין ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ אֶלָּא אֵימָא אַרְבָּעָה מֵאַחִין.: הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ.: וְשָׁבְקִי לֵיהּ וְהָתַנְיָא {דברים כ״ה:ח׳} וְקָרְאוּ לוֹ זִקְנֵי עִירוֹ ^בהֵן וְלֹא שְׁלוּחָן וְדִבְּרוּ אֵלָיו מְלַמֵּד שֶׁמַּשִּׂיאִין לוֹ עֵצָה הוֹגֶנֶת לוֹ. שֶׁאִם הָיָה הוּא יֶלֶד וְהִיא זְקֵנָה הוּא זָקֵן וְהִיא יַלְדָּה אוֹמְרִין לוֹ מָה לְךָ אֵצֶל יַלְדָּה מָה לְךָ אֵצֶל זְקֵנָה כְּלָךְ אֵצֶל שֶׁכְּמוֹתְךָ וְאַל תָּשִׂים קְטָטָה בְּבֵיתֶךָ. לָא צְרִיכָא דְּאֶפְשָׁר לֵיהּ א״האִי הָכִי אֲפִילּוּ טוּבָא נָמֵי ^געֵצָה טוֹבָה קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן ד׳אַרְבַּע אִין טְפֵי לָא כִּי הֵיכִי דְּנִמְטְיֵיהּ עוֹנָה בְּחֹדֶשׁ.: מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי וְכוּ׳.: וּנְיַיבֵּם לְתַרְוַיְיהוּ א״ראָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר קְרָא {דברים כ״ה:ט׳} אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה אֶת בֵּית אָחִיו ^דבַּיִת אֶחָד הוּא בּוֹנֶה וְאֵין בּוֹנֵה שְׁנֵי בָתִּים. וְנַחְלוֹץ לְתַרְוַיְיהוּ אָמַר מָר זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה אָמַר קְרָא {דברים כ״ה:י׳} בֵּית חֲלוּץ הַנַּעַל בַּיִת אֶחָד הוּא חוֹלֵץ וְאֵין חוֹלֵץ שְׁנֵי בָתִּים. וּנְיַיבֵּם לַחֲדָא וְנַחְלוֹץ לַחֲדָא אָמַר קְרָא {דברים כ״ה:ז׳} אִם לֹא יַחְפּוֹץ הָא חָפֵץ יְיַבֵּם כׇּל הָעוֹלֶה לְיִבּוּם עוֹלֶה לַחֲלִיצָה כֹּל שֶׁאֵין עוֹלֶה לְיִיבּוּם אֵין עוֹלֶה לַחֲלִיצָה. וְעוֹד שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ בַּיִת מִקְצָתוֹ בָּנוּי וּמִקְצָתוֹ חָלוּץ וְיֹאמְרוּ אִי דִּמְיַיבֵּם וַהֲדַר חָלֵיץ הָכִי נָמֵי אֶלָּא [דִּלְמָא] חָלֵיץ וַהֲדַר מְיַיבֵּם וְקָם לֵיהּ בְּלֹא יִבְנֶה. וְאֵימָא כִּי אִיכָּא חֲדָא תִּתְקַיֵּים מִצְוַת יִבּוּם כִּי אִיכָּא תַּרְתֵּי לֹא תִּתְקַיֵּים מִצְוַת יִבּוּם. א״כאִם כֵּן צָרַת עֶרְוָה דְּאָסַר רַחֲמָנָא לְמָה לִי הַשְׁתָּא ב׳תַּרְתֵּי בְּעָלְמָא אָמְרַתְּ לָאו בְּנֵי חֲלִיצָה וְיִבּוּם נִינְהוּ צָרַת עֶרְוָה מִיבַּעְיָא. אַלְּמָה לָא אִצְטְרִיךְ סד״אסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא עֶרְוָה אַבָּרַאי קָיְימָא וְתִתְיַיבֵּם צָרָתַהּ קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן דַּאֲסִירָא. אֶלָּא יְבִמְתּוֹ יְבִמְתּוֹ רִיבָּה.: הָיְתָה אַחַת כְּשֵׁרָה.: אָמַר רַב יוֹסֵף כָּאן שָׁנָה רַבִּי לֹא יִשְׁפּוֹךְ אָדָם מֵי בוֹרוֹ וַאֲחֵרִים צְרִיכִים לָהֶם.: מתני׳מַתְנִיתִין: הַמַּחְזִיר גְּרוּשָׁתוֹ וְהַנּוֹשֵׂא חֲלוּצָתוֹ וְהַנּוֹשֵׂא קְרוֹבַת חֲלוּצָתוֹ יוֹצִיא וְהַוָּלָד מַמְזֵר דִּבְרֵי ר״ערַבִּי עֲקִיבָא. וחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין הַוָּלָד מַמְזֵר וּמוֹדִים בְּנוֹשֵׂא קְרוֹבַת גְּרוּשָׁתוֹ שֶׁהַוָּלָד מַמְזֵר.: גמ׳גְּמָרָא: וְסָבַר ר׳רַבִּי עֲקִיבָא הַנּוֹשֵׂא קְרוֹבַת חֲלוּצָתוֹ הַוָּלָד מַמְזֵר וְהָאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ כָּאן שָׁנָה רַבִּי אֲחוֹת גְּרוּשָׁה מִדִּבְרֵי תוֹרָה אֲחוֹת חֲלוּצָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים תְּנִי קְרוֹבַת גְּרוּשָׁתוֹ. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא דְּקָתָנֵי סֵיפָא וּמוֹדִים בְּנוֹשֵׂא קְרוֹבַת גְּרוּשָׁתוֹ שֶׁהַוָּלָד מַמְזֵר אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא אַיְירִי בָּהּ הַיְינוּ דְּקָתָנֵי וּמוֹדִים אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לָא אַיְירִי בַּהּ מַאי וּמוֹדִים. וְדִלְמָא הָא קָא מַשְׁמַע לַן דְּיֵשׁ מַמְזֵר מֵחַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת הָא קָתָנֵי לַהּ לְקַמַּן אֵיזֶהוּ מַמְזֵר כׇּל שְׁאֵר בָּשָׂר שֶׁהוּא בְּלֹא יָבֹא דִּבְרֵי ר״ערַבִּי עֲקִיבָא ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי אוֹמֵר כֹּל שֶׁחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת בִּידֵי שָׁמַיִם וַהֲלָכָה כִּדְבָרָיו. וְדִלְמָא קָסָתֵים לַן תַּנָּא כר״שכְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי א״כאִם כֵּן לִיתְנֵי שְׁאָר חַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת קְרוֹבַת גְּרוּשָׁתוֹ לְמָה לִי אֶלָּא ש״משְׁמַע מִינַּהּ אַיְירִי בַּהּ. [וְדִלְמָא] לְעוֹלָם לָא אַיְירִי בַּהּ וְאַיְּידֵי דִּתְנָא מַחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ וְנוֹשֵׂא חֲלוּצָתוֹ וּקְרוֹבַת חֲלוּצָתוֹ תָּנֵי נָמֵי קְרוֹבַת גְּרוּשָׁתוֹ. אֶלָּא קְרוֹבַת חֲלוּצָתוֹ לְרַבִּי עֲקִיבָא הָוֵי מַמְזֵר אָמַר ר׳רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הַיְינוּ טַעְמָא דר״עדְּרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר קְרָא בֵּית חֲלוּץ הַנַּעַל הַכָּתוּב קְרָאוֹ בֵּיתוֹ. אָמַר רַב יוֹסֵף אָמַר ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן ב״ר הַכֹּל מוֹדִים בְּמַחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות יבום וחליצה א׳:י׳
סמ״ג מצוות עשה נ׳
טור אבן העזר קס״א:ב׳
שולחן ערוך אבן העזר קס״א:ב׳

^ב רמב״ם הלכות יבום וחליצה ד׳:א׳
סמ״ג מצוות עשה נ״ב
טור אבן העזר קס״ו:א׳
שולחן ערוך אבן העזר קס״ו:א׳

^ג רמב״ם הלכות אישות י״ד:א׳
סמ״ג מצוות לא תעשה פ״א
סמ״ג מצוות עשה מ״ה
טור אבן העזר ע״ו:ז׳
שולחן ערוך אבן העזר ע״ו:ז׳

^ד רמב״ם הלכות יבום וחליצה א׳:ט׳

E/ע

הערותNotes

[ואחת פסולה. כגון שנתגר]⁠שה מאיש אחר. מאי קאמ׳. הואיל וליכא אלא [ארבעה] מאן [מייבם]. מאחין. שהיו יותר מארבעה. ושבקינן ליה. בתמיהא, הרי מכניס קטטה בתוך ביתו, דבמה יפרנסם. בדאיפשר. שהוא עשיר ואיפשר בסיפוקייהו. עונה. של תלמיד חכם מערב שבת לערב שבת, וזהו אשר פריו יתן בעתו בבבא קמא¹, דמטי לכל חדא וחדא עונה בחדש. ש״מ מיהא שאעפ״י שהוא עשיר גדול אין לו לישא כי אם ד׳ נשים. והביא זה הר״ם פרק י״ד². ועוד. כלומ׳ ואפי׳ תימא דמהאי קרא לא ממעטינן מיניה מן התורה דלא לחלוץ אלא חיבי כריתות כדאיתא פרק כיצד³, והא אינה מתיבמת משום לא יבנה וחייבי לאוין. ומשום הכי לא חלצה משום גזירה. ויאמרו. קושיא היא. כאן שנה. במשנה זו למדנו שלא יפסיד לאחרים במה שיכול לעשות בהיתר, הואיל ואין לו תועלת. מי בורו. שאינו צריך להם. גרושתו. משנשאת. וחלוצתו. תכף שחלצה, חייבי לאוין היא, וקסבר ר׳ עקיבא יש ממזר מחייבי לאוין. קרובת חלוצתו. מפרש בגמרא. קרובת גרושתו. חייבי כריתות היא. כאן. במתני׳ דלעיל. היינו טעמ׳. ולעולם קרובת חלוצתו. ביתו. כאילו היתה אשתו. ולית ליה סתמא דריש פרקין⁴ דתני החולץ ליבמתו ונשא אחיו את אחותה ומת חולצת, דפטורה היא לגמרי.מהדורת הרב אביגדור אריאלי, ברשותם האדיבה של המהדיר והמו"ל, הרב שמואל וינגרטן והרב אברהם קפלן (כל הזכויות שמורות ואסור לשמור או להדפיס מטקסט זה למעט קטעים בודדים עבור דפי מקורות וכדומה)

הערות

¹ פב. א.

² מהל׳ אישות ה״ד.

³ לעיל כ, א.

⁴ לעיל מא, א.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון